אלף דגלי ישראל שנפרסו לאורך צירי התנועה ברכסי הגליל היוו רק את התפאורה למהלך הפוליטי וההתיישבותי השאפתני ביותר שהונח על השולחן בתקופה האחרונה. שר האוצר ויו"ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', הציג תוכנית מקיפה שמטרתה לחולל תפנית אסטרטגית במרחבי הנגב והגליל: הקמת 40 יישובים חדשים - 20 בגליל ו-20 בנגב - לצד כ-80 חוות חקלאיות ונקודות מרעה בתוך חצי שנה עד שנה מכינון הממשלה הבאה. במרכז המהלך עומד יעד דמוגרפי חסר תקדים של משיכת מיליון תושבים נוספים למרחבים הפתוחים של הצפון והדרום.
ההכרזה, שהוצגה כדרישת ליבה במשא ומתן הקואליציוני העתידי, מגיעה על רקע מאבקי שליטה מתמשכים על קרקעות הלאום ומשבר משילות מתמשך בשטחי המרעה והשטחים הפתוחים. על פי התוכנית, הגשמת היעדים תותנה בקבלת אחריות ישירה ומלאה על שני מוקדי הכוח המרכזיים של ניהול המקרקעין במדינה: רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומינהל התכנון, במטרה להסיר חסמים ביורוקרטיים ולשנות מן היסוד את סדרי העדיפויות התכנוניים.
תוכנית שלושת הצירים: אדמה, אדם ומשילות
מתווה הפעולה מבוסס על שלושה נדבכים מרכזיים המוגדרים כ"אדמה, אדם וביטחון". בציר הקרקע, התוכנית שואפת לייצר רצפים התיישבותיים באמצעות פריסת 40 היישובים החדשים והקמת עשרות חוות בודדים בנקודות מפתח גאוגרפיות, לצד האצת הליכי ההרחבה ביישובים קיימים. בדבריו הדגיש השר סמוטריץ': "אנחנו מציבים יעד ברור: מיליון יהודים נוספים בנגב ובגליל. נקים 40 יישובים חדשים ועשרות חוות, נרחיב את היישובים הקיימים, נייצר מאות אלפי פתרונות דיור... נשנה את החוקים שצריך לשנות, נסיר חסמים ונציב בעמדות המפתח אנשי מקצוע ציוניים שמאמינים בהתיישבות ובחזון של מדינת ישראל". עוד כוללת התוכנית בלימת תוכניות פיתוח נרחבות במגזר הלא-יהודי אשר מייצרות, לטענת המפלגה, השתלטות על אדמות מדינה.
בציר האוכלוסייה מציעה התוכנית סל תמריצים רחב היקף המיועד למשוך קהלים איכותיים לפריפריה. במוקד המהלך עומדות הטבות קרקע ודיור משמעותיות, סבסוד פיתוח ודיור בר-השגה למשרתי מילואים, משפחות צעירות ועולים חדשים. במקביל מוצעים מענקים ייעודיים לרופאים, עובדי הוראה ואנשי מקצוע חיוניים, לצד יצירת מעטפת תעסוקתית הכוללת הרחבת אזורי תעשייה דוגמת פארק ציפורית, שדרוג צירי תחבורה ותשתיות רפואה וחינוך. המטרה המוצהרת היא להעניק למשפחות העוברות צפונה ודרומה עוגן כלכלי וקהילתי מלא.
ממאבק שטח להסדרה כוללת
התוכנית מקבלת משנה תוקף בעקבות אירועי השבועות האחרונים בצפון, ובראשם המחלוקת סביב פינוי נקודת המרעה הסמוכה למג'ד אל-כרום על ידי הקרן הקיימת לישראל. ישיבת הסיעה המיוחדת שקיימה מפלגת הציונות הדתית בנקודה זו, תחת אבטחה כבדה של למעלה מ-140 לוחמי מג"ב ושוטרים, הציפה את חומרת החיכוך המקומי. שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, אורית סטרוק, התריעה בישיבה כי "אסור לאבד את הצפון" והגדירה את התרופפות האחיזה בקרקעות הגליל כ"סכנה אסטרטגית" המחייבת שינוי חקיקה ונורמות פעולה.
לצד ההיבט ההתיישבותי, התוכנית משרטטת קו תקיף בציר הביטחוני והמשילותי, במטרה למגר את הפשיעה החקלאית, גביית דמי החסות (פרוטקשן) והחזקת הנשק הבלתי חוקי. המתווה כולל יוזמה לחקיקת חירום בהוראת שעה, הגדרת אמל"ח בלתי חוקי כעבירת טרור, שילוב יכולות השב"כ במאבק בארגוני הפשיעה והחלת מודל אכיפה מחמיר. לפי נתוני המפלגה, מעל 500 משפחות כבר נרשמו לגרעיני התיישבות המיועדים לעלות לקרקע בנגב ובגליל, מהלך המעיד על נכונות אזרחית רחבה להצטרף ליוזמות הללו.
מבחן המרחב: מחזון המצפים ועד עתיד הפריפריה
הקמת עשרות יישובים ונקודות אחיזה בנגב ובגליל מהדהדת מהלכים ציוניים מכוננים מן העבר. היא מזכירה את מבצע "11 הנקודות" בנגב בשנת 1946, שקבע את גבולות המדינה שבדרך, ואת תוכנית המצפים בגליל בסוף שנות ה-70, שנועדה ליצור נוכחות יהודית בראשי ההרים ולמנוע אובדן קרקעות מדינה. כיום, הצורך בחיזוק הפריפריה הצפונית והדרומית אינו מתמצה רק בהיבט הגאוגרפי, אלא מהווה מרכיב קריטי בחוסן הלאומי, בפיזור האוכלוסין ובהפחתת עומסי הדיור ממרכז הארץ.
עם זאת, יישום תוכנית בהיקף כזה - הכוללת 40 יישובים חדשים ועשרות חוות בתוך פרק זמן קצר של חודשים ספורים - יעמוד בפני אתגרים סטטוטוריים, משפטיים וסביבתיים מורכבים במוסדות התכנון. המבחן האמיתי של המדיניות המוצהרת לא יימדד רק בהסכמים קואליציוניים או בהצהרות עקרוניות, אלא ביכולת המעשית של המדינה לפרוץ חסמים ביורוקרטיים, לספק ביטחון אישי לחקלאים ולמתיישבים, ולהפוך את השטחים הפתוחים בנגב ובגליל למוקדי משיכה משגשגים של חיים, קהילה ותעסוקה.