אולם הכנסים במלון 'כנען ספא' שבמרומי צפת המה מעשרות יזמי נדל"ן, מהנדסים ואנשי מקצוע, כאשר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, עלה לבמה ושרטט את קו האופק החדש של בירת הגליל: שיווקן המיידי של כ־2,000 יחידות דיור ראשונות כבר במהלך השנה הקרובה ברובע 'השער הדרומי'. במרחק עשרות קילומטרים משם, בקו החוף המערבי של הגליל, אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה צפון את הפקדתה של תוכנית ענק חדשה בעכו, הכוללת 2,322 יחידות דיור, מתחמי מלונאות ופארק חופי רחב ידיים. שתי הבשורות הללו, שנחתו כמעט בו-זמנית על שולחנם של תושבי הצפון, מסמנות קפיצת מדרגה תכנונית ואסטרטגית שנועדה לקבע עוגני התיישבות איתנים בגליל כולו.
המהלכים הנוכחיים מהווים יישום ישיר ומואץ של הסכמי הגג שנחתמו עם הרשויות המקומיות. משרד הבינוי והשיכון מוביל בשבועות אלה שורה של הכרעות תכנוניות משמעותיות שנועדו להזרים ביקושים, תקציבי פיתוח ואוכלוסייה חזקה לערי הצפון. שילוב הכוחות בין השלטון המרכזי לראשי הערים מתורגם הלכה למעשה למכרזים בשטח, תוך ראייה כוללת של תשתיות תחבורה, תעסוקה ואיכות חיים.
השער הדרומי: צפת פורצת דרומה ומחברת את כביש 89
במרכז תנופת הפיתוח של צפת ניצב רובע 'השער הדרומי', פרויקט דגל שמתוכנן להכיל בסך הכול כ־4,000 יחידות דיור, לצד 32 אלף מ"ר שטחי תעסוקה וכ־15 אלף מ"ר המיועדים למסחר. הרובע ייצר כניסה דרומית חדשה ומודרנית לעיר ישירות מתוואי כביש 89, מהלך הצפוי לפתור עומסי תנועה היסטוריים ולחבר את העיר ההררית לרשת הדרכים הארצית בצורה מהירה ובטוחה. הצעד הראשון כבר יצא לדרך עם פרסום המכרז הראשון במתחם מ-8, הכולל כ־830 יחידות דיור, כאשר היעד הסופי של הסכם הגג העירוני עומד על 7,294 יחידות דיור בשמונה מתחמים שונים, בהשקעות תשתית של מאות מיליוני שקלים.
ראש עיריית צפת, יוסי קקון, הגדיר את גודל השעה בפני היזמים והבהיר כי העיר ניצבת בפני שינוי היסטורי: "אנחנו נמצאים בתחילתה של תנופת בנייה ופיתוח שתשנה את פניה של צפת בשנים הקרובות. המטרה שלנו ברורה: להחזיר את צפת למעמדה כבירת הגליל, כעיר צומחת שמושכת אליה משפחות, עסקים והשקעות. אנחנו כבר עוברים משלב התוכניות לשלב השיווקים והביצוע". מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן, חיזק את הדברים והדגיש: "צפת היא עיר אטרקטיבית עם פוטנציאל צמיחה אדיר. הפיתוח שלה הוא חלק מהמהלך הרחב שאנחנו מובילים לחיזוק הצפון כולו. הסכם הגג מאפשר לנו לקדם בנייה בהיקפים משמעותיים בשיתוף פעולה הדוק עם העירייה".
חזית הים של עכו: מגורים, מלונאות ופינוי בית החולים מזור
במקביל לפסגות הגליל העליון, המהפכה מגיעה גם אל מישור החוף הצפוני. תוכנית 213-1538248, המכונה "רה-תכנון החוף הצפוני" של עכו, אושרה להפקדה בוועדה המחוזית צפון. התוכנית, שתוכננה על ידי משרד "מינעד אדריכלים" בהובלת האדריכל יאיר אביגדור בעבור מחוז חיפה במשרד הבינוי והשיכון ועיריית עכו, משתרעת על פני כ־564 דונם בצפון-מערב העיר. הפרויקט כולל 2,322 יחידות דיור (מתוכן 464 דירות קטנות), בתמהיל בינוי מגוון הנע בין בנייה מרקמית בת 7 עד 9 קומות, מגדלים של 14 ו-18 קומות, ועד מבנה מעורב שימושים בן 25 קומות. צפיפות המגורים תעמוד על ממוצע של כ-24 יחידות דיור לדונם נטו.
מלבד יחידות הדיור, הרובע החופי כולל מתחם מלונאות עם כ־400 חדרים, 22 דונם למבני ציבור, וגולת הכותרת הציבורית: פארק חופי עצום בן כ־90 דונם. הפארק ישלב טיילת חופית וטיילת עירונית, כיכר המשקיפה לים, שבילי אופניים והסדרת חופי רחצה תוך שימור טבלאות הגידוד וערכי הטבע. במסגרת זו, ציר רחוב ההגנה יורחב מערבה ויהפוך לשדרה עירונית שוקקת עם נתיבי תחבורה ציבורית ומסחר. מעבר לכך, התוכנית פותרת סוגיה לאומית שנמשכה למעלה משני עשורים: פינוי בית החולים הפסיכיאטרי "מזור" הסמוך לחוף והעברת 300 המאושפזים בו למבנים מודרניים - 250 מיטות במרכז הרפואי לגליל בנהריה ו-50 מיטות במרכז הרפואי פוריה.
יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה צפון, בועז יוסף, התייחס למורכבות התוכנית וציין: "מדובר בתוכנית ייחודית המשלבת בין פיתוח עירוני משמעותי, היתכנות כלכלית ושמירה על אחד מאזורי החוף היפים בישראל. התוכנית תאפשר תוספת של אלפי יחידות דיור לעכו, לצד פיתוח טיילת רחבה, שטחי תעסוקה, מסחר ותיירות. מבחינתי, לא פחות חשוב מכך הוא המהלך להעתקת בית החולים מזור, שבמסגרתו 300 מיטות אשפוז יועברו לאגפים חדשים בבתי החולים בנהריה ובפוריה... זוהי דוגמה לשיתוף פעולה בין גופים רבים למען מטרה לאומית וחברתית חשובה". דקלה עדי פרץ, מתכננת מחוז צפון במינהל התכנון, הוסיפה כי התוכנית "מייצרת איזון נכון בין פיתוח מואץ לשימור ערכי טבע ייחודיים ומנגישה את חוף הים לתושבים". ראש עיריית עכו, אוהד שגב, בירך אף הוא והדגיש כי מדובר ב"צעד משמעותי נוסף בהתפתחותה של עכו ובעיצוב עתידה לשנים הבאות".
מנוף ציוני לעתיד חבל הארץ הצפוני
ההתקדמות המהירה בשתי הערים הצפוניות משקפת תפיסה כוללת של ביצור ההתיישבות בגליל באמצעות יצירת מסה קריטית של תושבים, תעסוקה ותשתיות מודרניות. לאורך שנים סבלו ערי הצפון מתת-פיתוח ומהגירה שלילית לעבר מרכז הארץ, אך תוכניות הענק הנוכחיות מצביעות על שינוי כיוון יסודי. חיבורה של צפת לרשת עורקי התחבורה הארציים יחד עם הפיכת רצועת החוף הצפונית של עכו למוקד משיכה תיירותי ועירוני, ממחישים כיצד תכנון ארוך טווח מסוגל לייצר מנועי צמיחה עצמאיים לחבל הארץ כולו.
מורגנשטרן סיכם את המדיניות הלאומית העומדת מאחורי המהלכים: "אישור התכנית להפקדה הוא צעד משמעותי נוסף בהרחבת היצע הדיור ובחיזוק ערי הצפון... אנו ממשיכים לקדם תכנון ארוך טווח שיאפשר את צמיחתן של הערים, תוך ניצול מיטבי של משאבי הקרקע, חיזוק התשתיות העירוניות ויצירת סביבת מגורים איכותית עבור התושבים". המבחן האמיתי כעת יהיה קצב עליית הטרקטורים על הקרקע, אולם התשתית הסטטוטורית והכלכלית שמונחת בימים אלה מבטיחה כי מפת הצפון עומדת בפני שינוי עמוק לדורות הבאים.


