מכרז רשות מקרקעי ישראל (162/2026) ביישוב הקהילתי להבים שבצפון הנגב מציע 76 מגרשים לבנייה עצמית בשכונת פסגות (פסגות־שרונים), בהקצאה ייעודית למשרתי ומשרתות מערך המילואים. המגרשים משתרעים על פני שטח שבין 450 ל־657 מ"ר, כאשר כל אחד מהם מיועד להקמת יחידת דיור אחת. מחירי המינימום לקרקע נקבעו בטווח שבין כ־137 אלף לכ־194 אלף שקלים (לפני מע"מ), לצד הוצאות פיתוח הנעות בין 745 אלף ל־1.08 מיליון שקלים. לאחר שקלול הטבת המילואים, עלות הקרקע והפיתוח בחלק מהמגרשים מתחילה בכ־925 אלף שקלים, במתכונת של מכרז פומבי שבו נקבעת הזכייה על פי גובה ההצעה הכספית.
ניתוח כלכלי של שוק המקרקעין בלהבים ממחיש את הפער הניכר בין נתוני הבסיס במכרז לבין מחירי השוק החופשי ביישוב. נתוני העסקאות ומחירי הבקשה בשוק היד השנייה מציגים מציאות שונה: מגרשים פרטיים בשטח של כ־500 מ"ר מוצעים בטווח שבין 1.75 ל־1.9 מיליון שקלים, ומגרש של 442 מ"ר אף הועמד למכירה במחיר של 2.19 מיליון שקלים. מגרשים קטנים יותר, של 350 עד 373 מ"ר, נסחרים סביב 1.25 עד 1.5 מיליון שקלים. במונחי עלות למ"ר, מגרש טיפוסי במכרז בשטח 450 מ"ר משקף מחיר בסיס של כ־2,055 שקלים למ"ר (כולל פיתוח), לעומת 3,500 עד 3,800 שקלים למ"ר בשוק החופשי. מדובר בפער פתיחה של כ־825 אלף עד כמיליון שקלים בהשוואה לעלות רכישת מגרש דומה ביישוב.
תנאי המכרז ומענה קשיח למשקיעים
תנאי המכרז מעניקים יתרון מובהק למערך המשרתים: משרתי מילואים פעילים זכאים להפחתה של 15% ממחיר הקרקע עד תקרה של 100 אלף שקלים, בעוד משרתי מילואים המוגדרים כלוחמים זכאים להפחתה של 15% עד תקרה של 150 אלף שקלים (לפני מע"מ, בכפוף לעמידה בקריטריונים ואי־מימוש קודם). מעבר לכך, תנאי הסף מקנים קדימות מוחלטת למשרתי מילואים מחוסרי דיור; רק במידה וייוותרו מגרשים ללא זוכים מקרב קבוצה זו, תיבחנה הצעותיהם של משרתי מילואים שבבעלותם כבר קיימת דירה.
כדי לסכל ניסיונות למסחר בקרקעות וגריפת רווחים ספקולטיביים, שולבו בחוברת המכרז – בשיתוף פעולה עם המועצה המקומית להבים – מנגנוני בקרה קפדניים. על פי התנאים, חל איסור מוחלט על הזוכה להעביר את זכויותיו במגרש במשך שבע שנים מהמועד הקובע. בנוסף, חלה חובת מגורים בפועל בנכס למשך חמש שנים רצופות מיום השלמת הבנייה. הגבלות אלו נועדו לסנן גורמים בעלי מניעים מסחריים ולהבטיח כי הקרקע תוקצה אך ורק למשפחות שבכוונתן לקבוע את בית הקבע שלהן בנגב.
עוגן התיישבותי יציב בנגב מול חסמי הפיתוח במרכז ובצפון
המהלך בלהבים בולט במיוחד על רקע הקשיים המלווים שיווקי קרקעות למשרתי מילואים באזורים אחרים בארץ. ביישובים כפריים במרכז ובצפון – כדוגמת כפר הרא"ה, גנות, משמר איילון וכפר ורדים – נתקלו יוזמות דומות בהתנגדויות משפטיות של ועדות קבלה ואגודות שיתופיות, שהובילו לעיכובים ולהקפאות. לעומת זאת, המודל המיושם בלהבים מתקדם במסלול מוסדר וישיר ללא חסמי קבלה מסוג זה, מה שממצב את הנגב כמרחב שבו מדיניות התגמול וההתיישבות הלאומית מיתרגמת הלכה למעשה לעשייה בשטח.
היישוב להבים, שהוקם בשנות ה־80 כחלק מתפיסה לביסוס אוכלוסייה חזקה בצפון הנגב, מהווה כיום את אחד ממוקדי המגורים האיכותיים במטרופולין הדרומי. היישוב נהנה מתחנת רכבת פעילה וחיבור ישיר לעורקי תחבורה מרכזיים, לצד סמיכות למוקדי תעסוקה, מדע ורפואה: המרכז הרפואי סורוקה, אוניברסיטת בן־גוריון, פארק ההייטק גב־ים נגב ומחנות צה"ל באזור. קליטתן של עשרות משפחות מילואים בשכונת פסגות מחזקת את המרקם החברתי והכלכלי של המרחב כולו, ומהווה נדבך ישיר ביעד הלאומי להרחבת ההתיישבות בנגב באמצעות אוכלוסייה צעירה, יצרנית ומחויבת.

